עודכן במסמך: 21.7.2026

מדדים לשיפוט חקיקה — מסמך מחקר

פרויקט: מחקר הכנסת ה-25 / הממשלה ה-37 · שלב: הגדרת קטגוריות ציון · תאריך: 21.7.2026

0. במילים פשוטות

הכלי הזה עונה על שאלה אחת: איפה כל מפלגה עומדת, בפועל, בשש סוגיות מדיניות מרכזיות — לא לפי מה שהיא אומרת במצע או בנאום, אלא לפי מה שחברי הכנסת שלה עשו בפועל: איך הצביעו, ואילו הצעות חוק הם יזמו.

לכל סוגיה יש שני "קטבים" לגיטימיים (למשל: "שוק חופשי" מול "כלכלה מנוהלת"), והמפלגה ממוקמת על סרגל בין ‎-100 ל-‎+100 לפי התנהגותה בפועל. אין כאן "נכון" ו"לא נכון" — שני הצדדים הם עמדות ערכיות לגיטימיות, ואין ציון מצרפי אחד שמסכם "כמה טובה" מפלגה.

שני סוגי ראיות, מוצגים תמיד בנפרד ולא ממוזגים לציון אחד:

• איך הצביעו — איך חברי הכנסת של המפלגה הצביעו על הצעות חוק במליאה. זה מראה בעיקר עם מי המפלגה יושבת (קואליציה מול אופוזיציה), כי הצבעה במליאה כפופה למשמעת סיעתית.
• מה הגישו — אילו הצעות חוק חברי הכנסת של המפלגה עצמם יזמו, גם אם ההצעה לא התקבלה. זה מראה מה באמת מעניין את המפלגה, כי אין כאן משמעת קואליציונית שמכתיבה תשובה.

הערה חשובה על אמינות המספרים. בחלק מהשאלות (למשל דת ומדינה, או מבנה המשטר), ההצבעה במליאה כמעט תמיד תואמת חלוקה של קואליציה מול אופוזיציה — כלומר היא לא באמת מבדילה בין מפלגה למפלגה, רק בין הגוש שהמפלגה יושבת בו. בשאלות כאלה האתר מציג אזהרה מפורשת שהציון "משקף בעיקר גוש", ומדגיש במקום זאת את הצעות החוק שהמפלגה הגישה — אלו נשארות עצמאיות גם כשההצבעה עצמה לא. בסוגיה אחת (רווחה וחלוקה) אין בכלל אות מהצבעות במליאה — החקיקה שם קונצנזואלית כמעט תמיד — ולכן העמדה מוצגת אך ורק לפי הצעות החוק שהוגשו; גם שם קבוצה גדולה מהמפלגות יושבת על אותה נקודה בדיוק, כי כל ההצעות שלהן קודדו לאותו כיוון. זו תוצאה אמיתית על הפוליטיקה הישראלית, לא תקלת מדידה — והאתר מציג את הקבוצה בשמה במפורש במקום להסתיר אותה מאחורי דירוג מדומה.

שלושה מדדים נוספים — נפרדים לגמרי מהעמדות, ובעמוד משלהם — מודדים איך המפלגה מחוקקת, לא איפה היא עומדת: כמה חקיקה היא מקדמת ביחס לגודלה, כמה מהחקיקה שלה עוברת בחיפזון (חקיקת בזק), וכמה היא בונה הסכמות שחוצות בין קואליציה לאופוזיציה. אלה המדדים היחידים שיש בהם "טוב" ו"רע" מוגדר מראש — ולכן הם מסומנים ומוצגים בנפרד מהעמדות התיאוריות.

מה שמופיע מכאן ואילך הוא כתב המתודולוגיה המלא: ההנחות, מקורות המחקר, נוסחאות הניקוד, פרוטוקול מניעת ההטיות ותהליכי הבקרה — לקוראים שרוצים להבין כל פרט.

1. תקציר

מסמך זה מגדיר מערכת מדדים לניתוח החקיקה של הכנסת ה-25, שמטרתה לתת לבוחר כלי אמין להשוואת מפלגות מול תפיסת עולמו. על בסיס סקירת המתודולוגיות המקובלות בעולם (סקרי מומחים, ניתוח מצעים, ניתוח הצבעות) ובישראל, המסמך מציע:

• 6 צירי עמדה תיאוריים (+1 אופציונלי) — ממקמים כל מפלגה על ציר בין שני קטבים לגיטימיים, בלי לקבוע מי "צודק".
• 3 מדדי איכות נורמטיביים — מודדים דברים שיש עליהם קונצנזוס רחב (איכות הליך החקיקה, בניית הסכמות, אפקטיביות), בנפרד ובאופן מסומן.
• פרוטוקול מניעת הטיות בן חמישה מנגנונים, שנועד לענות על הבעיה שזוהתה בשיחה: גם בחירת הצירים וניסוח הקטבים יכולים לייצר הטיה.
• ארכיטקטורת subagents לציון כל חוק, כולל קידוד עיוור (בלי לדעת מי יזם), קידוד כפול ומדידת הסכמה.
• תוכנית ולידציה מול מדד חיצוני בלתי תלוי — סקר המומחים CHES-Israel [S1][S2].

ההחלטה המרכזית: הפרדה מוחלטת בין "איפה המפלגה נמצאת" (תיאורי) לבין "כמה טוב היא מתפקדת" (נורמטיבי). שני סוגי המדדים מוצגים לבוחר בנפרד ומסומנים ככאלה.

2. המטרה ועקרונות העיצוב

המטרה: בהינתן קורפוס החקיקה וההצבעות של הכנסת ה-25, לייצר לכל מפלגה פרופיל כמותי אמין, שממנו בוחר יכול להסיק איזו מפלגה קרובה לראיית עולמו — בלי שהכלי עצמו ידחוף אותו לכיוון.

מהמטרה נגזרים חמישה עקרונות:

1. תיאורי לפני נורמטיבי. מדד שממקם ("המפלגה תומכת בהרחבת סמכויות אכיפה") שימושי לכל בוחר; מדד ששופט ("המפלגה טובה בביטחון פנים") מקודד את ערכי החוקר. שיפוט נורמטיבי מותר רק היכן שיש קונצנזוס רוחבי על הערך הנמדד, ותמיד בסימון נפרד.
2. מבוסס התנהגות, לא הצהרות. הציון נבנה מחוקים שיזמה המפלגה ומהצבעות חבריה — לא ממצעים ונאומים. מה שמפלגה עושה כשיש לה כוח הוא האות האמין ביותר [S10].
3. כל ציון ניתן לפירוק. מכל מספר בויזואליזציה אפשר להגיע לרשימת החוקים וההצבעות שבנו אותו, לסיווג של כל חוק ולנימוק. הטיה שאי אפשר להסתיר היא הטיה שאפשר לתקן.
4. סימטריה בין קואליציה לאופוזיציה. מדידה לפי "חוקים שהעברת" בלבד מודדת בעיקר חברות בקואליציה. הצבעות שמיות והצעות שנחסמו נדרשות כדי שגם מפלגות אופוזיציה יקבלו פרופיל אמיתי (ראו סעיף 6).
5. מודעות להקשר המלחמה. 203 מתוך 545 חוקי הכנסת ה-25 מסווגים "ביטחון", ו-37 מתויגים "מצב חירום" — רובם חקיקת חירום קונצנזואלית (חרבות ברזל). חוק חירום שעבר פה אחד בזמן מלחמה נושא פחות אות אידיאולוגי, ולכן חקיקה מתויגת war מקבלת מקדם משקל מופחת (×0.4) בשקלול חוקי־החקיקה של צירי העמדה — הפחתה, לא ניטרול (הנחה A5).

3. מה נלמד מהספרות

נסקרו ארבע משפחות של שיטות למדידת עמדות מפלגות, וכן העבודה הקיימת על ישראל. הלקחים מוטמעים בעיצוב שבסעיפים 4–5.

3.1 סקרי מומחים — CHES

ה-Chapel Hill Expert Survey הוא הסטנדרט האקדמי למיקום מפלגות: מומחים ממקמים כל מפלגה על סולמות 0–10 בממדים מוגדרים [S3]. קריטי לפרויקט: קיים CHES-Israel — זור ובקר החילו את המתודולוגיה על ישראל בשני גלים (2021, 2022), עם 16 רשימות ו-23 + 22 מומחים שהשלימו את הסקרים [S1][S2]. ממדי הסקר הישראלי כוללים: ציר כלכלי (LRECON), ציר ערכי-חברתי (GALTAN), הסכסוך הישראלי-פלסטיני, "יהודית מול דמוקרטית", חירויות אזרח מול אכיפה, דת בפוליטיקה, הגירה, סביבה ועוד [S2].

לקחים: (א) רשימת הממדים של CHES-Israel היא נקודת מוצא מוסמכת לבחירת צירים — היא נבנתה על ידי חוקרי ישראל ותוקפה השוואתית [S1]; (ב) הנתונים משמשים אותנו כמדד ולידציה חיצוני: אם המיקומים שנפיק מהחקיקה סוטים בעקביות ממיקומי המומחים, נדרש הסבר או תיקון; (ג) פער חשוב — לסקר (חורף 2023) אין ציר יחסי-רשויות, אף שזה היה ציר המחלוקת המרכזי של הכנסת ה-25. את הציר הזה נגדיר בעצמנו (סעיף 5, ציר 4).

3.2 ניתוח מצעים — Manifesto Project (MARPOR)

קידוד ידני של מצעי מפלגות לקטגוריות תוכן, ובנייה של מדד שמאל–ימין (RILE) מספירת אזכורים [S5]. לקחים: רעיון ה-codebook — ספר קידוד עם קטגוריות מוגדרות מראש ודוגמאות — הוא הבסיס לפרומפטים של ה-subagents שלנו. אבל הביקורת על RILE מזהירה: הגדרה אחידה של "ימין" ו"שמאל" בין מדינות נכשלת בהקשרים מקומיים [S6]. לכן הצירים שלנו מוגדרים מהפוליטיקה הישראלית החוצה, לא מיובאים מסולם אירופי.

3.3 ניתוח הצבעות — NOMINATE ו-ideal points

אמידת מיקום אידיאולוגי מתוך מטריצת ההצבעות בלבד, ללא שיפוט אנושי [S10]. לקחים: (א) זו הדרך האובייקטיבית ביותר — הממדים נגזרים מהדאטה; (ב) אבל בפרלמנטים עם משמעת סיעתית קשיחה כמו הכנסת [S13], הממד הראשון שמתקבל הוא פשוט קואליציה/אופוזיציה, וסדר היום של ההצבעות עצמו נשלט בידי הרוב — כך שגם "הדאטה הטהור" מוטה בבחירת מה מגיע להצבעה [S10]. תפקיד במערכת: לא כמדד ראשי אלא כבדיקת ולידציה — אחרי נטרול ממד הקואליציה, המבנה האמפירי צריך להתכתב עם הצירים שהגדרנו (סעיף 8.2).

3.4 כלי התאמת בוחר — VAAs

כלים כמו "מצפן הבחירות" הישראלי [S14] ממקמים בוחר ומפלגות על אותם היגדים ומחשבים קרבה. הספרות מזהה את מוקדי ההטיה: בחירת ההיגדים שנכללים בכלל (statement selection) [S8], קוטביות הניסוח — אותה שאלה מנוסחת בחיוב או בשלילה מזיזה תשובות [S9], והטיות דגימה במחקרי ההשפעה [S7]. לקחים: אלו בדיוק שלוש שכבות ההטיה שזוהו בשיחה (בחירת צירים, ניסוח קטבים, מיפוי חוק לציר) — הפרוטוקול בסעיף 4 עונה עליהן אחת-אחת. יתרון מבני שלנו על VAA רגיל: המיקום נגזר מהתנהגות חקיקתית מתועדת, לא מהצהרות המפלגות על עצמן.

3.5 ההקשר הישראלי: אילו ממדים באמת מפרידים בין מפלגות

מחקר עשורים (אריאן ושמיר ואילך) מראה שהפוליטיקה הישראלית מובנית סביב שסע ראשי אחד — הסכסוך והביטחון, שהוא מקור המשמעות של "ימין" ו"שמאל" בישראל — ושני שסעים משניים: דת-וחברה וכלכלה [S11][S12]. זור ובקר מצאו שהמערכת רב-ממדית במידה דומה לאירופה [S1]. בנוסף, בכנסת ה-25 עלה לצמרת ציר רביעי — יחסי הרשויות (הרפורמה המשפטית) — שאינו מכוסה היטב במסגרות הקיימות. מכאן: מערכת הצירים חייבת לכלול לפחות את ארבעת אלה, והיא איננה ניתנת לדחיסה לציר ימין-שמאל יחיד.

4. פרוטוקול מניעת הטיות

חמישה מנגנונים, מסודרים לפי שכבת ההטיה שהם חוסמים:

פ-1: בחירת צירים מעוגנת חיצונית (נגד הטיית אג'נדה)

רשימת הצירים אינה המצאה שלנו: כל ציר חייב עיגון באחד משניים — ממד קיים ב-CHES-Israel [S2], או שסע מתועד במחקר הפוליטיקה הישראלית [S11][S12]. חריגה יחידה: ציר יחסי-הרשויות, שעיגונו הוא סדר היום בפועל של הכנסת ה-25 (89 חוקים בקטגוריית "משפט ומשילות" ו-82 תגיות "ערכאות שיפוטיות"). בנוסף, מספר החוקים שנקלטו בכל ציר מדווח בגלוי — ציר שכמעט אין בו חקיקה מסומן ככזה ולא מקבל משקל שווה בויזואליזציה.

פ-2: מבחן ה-steelman לניסוח קטבים (נגד הטיית מסגור)

כל קוטב מנוסח במילים שתומכיו היו בוחרים בעצמם, ושני הקטבים מנוסחים באורך ובמשלב דומים. מבחן קבלה: אדם המזדהה עם קוטב מסוים צריך לקרוא את תיאורו ולומר "כן, זה מייצג אותי". ניסוחי הקטבים בסעיף 5 כתובים לפי כלל זה, והם עוברים ביקורת נפרדת בשלב האימות (סעיף 8.3).

פ-3: קידוד עיוור (נגד הטיית מיפוי)

ה-subagent שמסווג חוק לציר ומכריע את כיוונו מקבל רק את שם החוק, תקצירו הרשמי וסיווגי הכנסת — בלי שמות היוזמים, סיעותיהם או השתייכותם הגושית. החוק מסווג על תוכנו בלבד; השיוך למפלגות נעשה בשלב נפרד, דטרמיניסטי (סעיף 7). כך נחסם הערוץ שבו ידיעת "מי יזם" מדליפה סטריאוטיפ לציון.

פ-4: קידוד כפול ומדידת הסכמה (נגד רעש והטיית מקודד)

כל חוק מקודד פעמיים על ידי שני subagents בלתי תלויים, שמקבלים את אותו codebook אבל בסדר קטבים הפוך (מה שהיה "קוטב א'" הופך "קוטב ב'") — כדי לחשוף רגישות למסגור. שיעור ההסכמה מדווח פומבית לכל ציר; חוקים שבמחלוקת עוברים למקודד-בורר שלישי, ואם גם אז אין הכרעה — מסומנים "שנוי במחלוקת" ומוחרגים מהציון עם תיעוד.

פ-5: שקיפות מלאה וניתנות-ערעור (נגד הטיה שיורית)

לצד כל ציון מפלגתי מתפרסמים: רשימת החוקים וההצבעות שנכללו, הסיווג והכיוון של כל אחד, הציטוט מהתקציר שעליו התבססה ההכרעה, וציון האמון של המקודד. הטיה שנשארה אחרי פ-1 עד פ-4 לא תהיה סמויה — כל קורא יכול לאתר אותה ולערער.

5. מערכת המדדים

5.1 צירי עמדה (תיאוריים)

כל ציר: סולם ‎-100 עד ‎+100, כששני הקצוות הם עמדות לגיטימיות. שמות הקטבים מנוסחים לפי מבחן ה-steelman (פ-2). "אינדיקטורים" = דוגמאות מה-codebook לתוכן חקיקתי שמזיז את המחט; הרשימה המלאה תיכתב ב-codebook נפרד לכל ציר בשלב המימוש.

ציר 1 · כלכלה: ניהול ופיקוח ⟷ שוק ותחרות

אינדיקטורים: פיקוח מחירים; מכסים ומגבלות יבוא; דרישות רישוי וכניסה לענף; הפרטה/הלאמה; רגולציה פיננסית; פטורים ותמריצים סקטוריאליים. עיגון: LRECON ב-CHES-Israel [S2]. הכיסוי כולל את קטגוריית "כלכלה ותקציב" (117 חוקים) ותגיות מיסוי/מסחר ותעשייה/תשתיות.

ציר 2 · רווחה וחלוקה: רשת ביטחון רחבה ⟷ מיקוד וריסון

אינדיקטורים: קצבאות והרחבת זכאויות; זכויות עובדים ושכר מינימום; פרוגרסיביות המס; דיור ציבורי; הטבות אוניברסליות מול מבחני הכנסה. עיגון: REDISTRIBUTION ו-SPENDVTAX ב-CHES-Israel [S2]. הערה מתודולוגית: צירים 1 ו-2 מתואמים באירופה, אך בישראל הם נפרדים באופן מובהק — המפלגות החרדיות למשל תומכות בהרחבת קצבאות (קוטב A בציר 2) בלי אג'נדה נגד שוק חופשי בציר 1. אם הולידציה האמפירית (8.2) תראה שהם מתלכדים — יאוחדו.

ציר 3 · דת ומדינה: חופש מדת ⟷ שימור צביון יהודי

אינדיקטורים: שבת במרחב הציבורי; כשרות; נישואים וגיור; גיוס ולימוד תורה; מימון מוסדות דת וחינוך תורני; סמכויות הרבנות. עיגון: DEMOCRATIC_V_JEWISH_STATE ו-RELIGIOUS_PRINCIPLES ב-CHES-Israel [S2], השסע הדתי-חילוני במחקר [S11]. הכיסוי כולל את קטגוריית "דת ומדינה" (22 חוקים) וחוקים רלוונטיים תחת קטגוריות אחרות (למשל חוק-יסוד: לימוד תורה מסווג "משפט ומשילות").

ציר 4 · מבנה המשטר: עליונות הנבחרים ⟷ בלמים ושומרי סף

אינדיקטורים: היקף הביקורת השיפוטית (עילת סבירות, פסקת התגברות); הליכי מינוי שופטים ושומרי סף; מעמד היועצים המשפטיים; סמכויות שרים מול דרגים מקצועיים; מינויים פוליטיים; חקיקת יסוד המשנה כללי משחק. עיגון: זהו הציר שאינו קיים ב-CHES-Israel (הסקר קדם לרפורמה) — עיגונו הוא היותו סדר היום המרכזי של הכנסת ה-25 (89 חוקי "משפט ומשילות") והעיסוק המחקרי הנרחב בו [S13][S15]. הערת עיצוב: שני הקטבים הם חלק מציר אחד, לא שתי קטגוריות.

ציר 5 · אכיפה וזכויות הפרט: הליך הוגן ⟷ סדר והרתעה

אינדיקטורים: סמכויות מעצר, חיפוש ומעקב; חומרת ענישה ומינימום עונשי; זכויות אסירים; סמכויות חירום ושב"כ; רישוי נשק; חקיקת טרור. עיגון: CIVLIB ב-CHES-Israel [S2]. הכיסוי כולל תגיות "ביטחון הפנים" (103) ו"משפט פלילי" (99). סייג מלחמה (A5): חוקי חירום שעברו בהסכמה רחבה בזמן חרבות ברזל אינם אות עמדה — רק חקיקה שנויה במחלוקת (הצבעה מפולגת) נספרת בציר.

ציר 6 · הסכסוך, השטחים והזהות הלאומית

אינדיקטורים: מעמד ההתיישבות ביו"ש (הסדרה, ביטול התנתקות); סוגיות אזרחות והגירה לא-יהודית; חוקי זהות לאומית; יחס לרשות הפלסטינית; שוויון תקצוב לחברה הערבית. עיגון: ISRAEL_PALESTINE, JEWISH_SETTLEMENTS, PALESTINIAN_STATE, NON_JEWISH_IMMIGRATION ב-CHES-Israel [S2]; השסע הראשי במחקר הישראלי [S11][S12]. אזהרת כיסוי: חלק גדול מהפעילות בציר זה אינו חקיקה ראשית אלא החלטות ממשלה — הציר יישען יותר מהאחרים על הצבעות שמיות, ומיעוט הראיות ידווח בגלוי (פ-1).

ציר סביבה ופיתוח (a7) — הוסר ממערך הצירים (26.7.2026)

הציר האופציונלי "סביבה ופיתוח: קיימות ⟷ צמיחה" (מזהה a7) הוצע במקור עם עיגון ENVIRONMENT ב-CHES-Israel [S2] וכיסוי דל. הוא הוסר ממערך הצירים: לאחר הקידוד בפועל נותרו לו אפס פריטים מקודדים בכל הקורפוס, ולכן אף ערוץ ראיות אינו יכול לאכלס אותו ואף מפלגה אינה ברת-השוואה עליו. מערך הצירים הוא a1–a6, והמכנה של רשת מפלגה × ציר הוא 6 צירים × 13 מפלגות = 78 תאים.

ההסרה היא ברמת מערך הצירים בלבד: קובצי הקידוד הגולמיים (data/position-coding/proposals-{A,B,C,routing,resolution}.json) ממשיכים לשאת את קידודי a7 כרישום בלתי-משתנה של מה שהמקודדים עשו בפועל, כך שהשקיפות נשמרת ואף חתימת קידוד אינה משתנה. הקודבוק data/position-codebooks/a7.md הוצא משימוש ואינו עוד קלט מאושר, וסקירת ה-steelman שלו נותרה כרישום היסטורי. ל-a7 ממילא לא הייתה מקבילה במיפוי CHES שבשימוש הפרויקט, ולכן לא אבדה בהסרה שום השוואה חיצונית.

5.2 מדדי איכות (נורמטיביים, מסומנים)

בשלושת המדדים האלה גבוה = טוב, מתוך הנחה מתועדת (A9) שהערך הנמדד קונצנזואלי. הם מוצגים בנפרד מצירי העמדה.

מ-1 · איכות ההליך החקיקתי. האם חוקי המפלגה עברו בהליך סדור? רכיבים מדידים: משך הזמן בין קריאה ראשונה לשלישית ("חקיקת בזק" = מתחת לסף שייקבע בכיול); שיעור הוראות השעה; חקיקה דרך חוק ההסדרים; ועומק הדיון בוועדה. עיגון: ביקורת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חקיקה חפוזה ועל היחלשות הכנסת מול הממשלה [S15].

מ-2 · בניית הסכמות. איזה חלק מחקיקת המפלגה עבר בתמיכה חוצת גושים (שותפים ליוזמה מהגוש השני, או רוב שכלל אופוזיציה בהצבעה)? מדד ליכולת לייצר חקיקה מקובלת ולא רק לנצח בכוח הרוב. נדרש: הצבעות שמיות + law_initiators (קיים).

מ-3 · אפקטיביות חקיקתית. תפוקה מנורמלת: חוקים שיזמה המפלגה ועברו, ביחס לגודל הסיעה, בנפרד לקואליציה ולאופוזיציה (השוואה ישירה ביניהן חסרת משמעות — לאופוזיציה כמעט אין יכולת העברה, ו-63% מהחוקים הם ממשלתיים). מוצג כדירוג בתוך כל גוש בלבד.

מה הושמט במכוון ולמה. "שקיפות" ו"עקביות מול המצע" נשקלו ונדחו בשלב זה: הראשון חסר מקור נתונים שיטתי ברמת המפלגה; השני דורש קורפוס מצעים מקודד (פרויקט בסדר גודל של MARPOR [S5]) — מסומן כהרחבה עתידית. "רמת שחיתות" נדחתה כי אין לה מדידה התנהגותית-חקיקתית שאינה שיפוט ערכי במסווה.

5.3 מיפוי מקטגוריות הפרויקט המקוריות

6. שיוך חוק למפלגה וכללי שקלול

הקידוד (סעיף 7) קובע לכל חוק: רלוונטיות לציר, כיוון (‎-2 עד ‎+2) ועוצמה. השיוך למפלגות הוא שלב נפרד, דטרמיניסטי לחלוטין (קוד, לא LLM), לפי הכללים הבאים:

חוק פרטי (189 חוקים): משויך לסיעת היוזם המוביל במשקל מלא, וליוזמים-שותפים במשקל חלקי, לפי הסיעה בתאריך היוזמה; מעברי סיעה ופילוגים מטופלים לפי תאריך.

חוק ממשלתי (346 חוקים): הבעיה — "הממשלה" יזמה, לא מפלגה. הפתרון בשתי שכבות: (א) שיוך ראשוני למפלגת השר האחראי; (ב) עידון לפי ההצבעה השמית בקריאה השלישית — כל מפלגה מקבלת את החוק במשקל יחסי לשיעור התמיכה של חבריה.

הצבעות שמיות (ראו סעיף 11): עמדת מפלגה בהצבעה = חלק חבריה שתמכו פחות חלק שהתנגדו. הצבעות מאפשרות גם למפלגות אופוזיציה לצבור אותות עמדה (התנגדות היא אות באותה מידה שתמיכה), ובלעדיהן הפרופיל של האופוזיציה יישאר רזה. ההצבעות השמיות של הכנסת ה-25 הן הבסיס לערוץ תמיכה (supports) המתואר בסעיף 11.

שקלול חוקים. לא כל חוק שווה. משקל החוק = בסיס × מקדמים: חוק-יסוד ×3; חוק חדש ×1.5 לעומת תיקון (is_amendment); הוראת שעה ×0.5; חקיקת חירום מתויגת war ×0.4. חוקים שעברו פה אחד אינם מנוטרלים ואינם מאופסים — הם נכללים כראיה (הכיוון מגיע מהקודבוק ולא מן ההצבעה, ולכן חוק +2 שמפלגה תמכה בו הוא ראיה אמיתית גם כשכולם הסכימו), אף שהם ממעטים להבדיל בין מפלגות (ממצא 1ב). המקדמים הם פרמטרים גלויים בקובץ קונפיגורציה, וניתוח רגישות (8.4) יבדוק שהמסקנות אינן תלויות בכיולם המדויק.

נוסחת ציון מפלגה בציר: ממוצע משוקלל של (כיוון החוק × משקל החוק × עוצמת השיוך למפלגה) על כל החוקים הרלוונטיים לציר, מנורמל ל-‎±100. לצד הציון מדווח תמיד n — מספר החוקים שבנו אותו — וציון עם n נמוך מסומן כבעל ודאות נמוכה.

7. ארכיטקטורת ה-subagents

עיקרון מנחה: LLM שופט תוכן של חוק בודד; חשבון הציונים הוא קוד דטרמיניסטי. כך כל שיפוט נשאר נקודתי, מתועד וניתן לביקורת.

לכל ציר יש ספר קידוד נפרד ובו הגדרת הקטבים, רשימת האינדיקטורים, דוגמאות מסווגות וכללי "מתי להימנע מסיווג". התקצירים הם הטקסט הרשמי של הכנסת (542 מתוך 545 חוקים מכוסים; לשלושת הנותרים הקידוד מבוסס על השם בלבד ומסומן בהתאם). פלטי הקידוד נשמרים לצורך ביקורת ושקיפות (פ-5).

8. תוכנית ולידציה

8.1 ולידציה חיצונית מול CHES-Israel. לכל ציר שיש לו מקבילה בסקר (צירים 1, 2, 3, 5, 6): קורלציה בין מיקומי המפלגות שהפקנו לבין ממוצעי המומחים בגל 2022 [S2]. מתאם גבוה מחזק; סטייה שיטתית מחייבת בירור — או שגילינו פער אמיתי בין הצהרות להתנהגות (ממצא מעניין!) או שיש באג. הפער מדווח, לא מוסתר. מגבלה מתועדת: הסקר נערך בתחילת הקדנציה וקדם לרוב החקיקה הנמדדת (A8).

8.2 ולידציה מבנית מהדאטה. הרצת ideal-point estimation על מטריצת ההצבעות השמיות [S10] תוך נטרול ממד קואליציה/אופוזיציה (הממד הראשון הצפוי בכנסת בגלל משמעת סיעתית [S13]). בדיקה: האם הממדים האמפיריים שנותרו מתכתבים עם הצירים שהוגדרו a priori. ציר שאינו מופיע בדאטה כלל — מועמד לאיחוד או להסרה.

8.3 ביקורת steelman. שני agents נפרדים, אחד בפרסונה של תומך כל קוטב, קוראים את ניסוחי הקטבים וה-codebook של כל ציר ועונים: "האם הצד שלך מתואר כפי שהיה מתאר את עצמו?" כל הסתייגות מתועדת ומטופלת לפני הרצת הקידוד.

8.4 יציבות ורגישות. הרצת הצבירה עם וריאציות של פרמטרי השקלול (סעיף 6) ובדיקה שסדר המפלגות על הצירים יציב. דיווח שיעורי ההסכמה בין מקודדים (פ-4) לכל ציר; ציר עם הסכמה נמוכה מסומן כבעיה מתודולוגית גם אם התוצאה "נראית סבירה".

עדכון: סעיפים 8.1–8.4 מתעדים את תוכנית הולידציה כפי שנוסחה לפני קליטת ההצבעות. הולידציה המבנית (8.2) הורצה בפועל לאחר מכן על ההצבעות השמיות שנקלטו — התוצאות, כולל תוויות ההבחנה שנגזרו מהן (bloc_proxy / discriminates / no_signal) והממצא על יציבות ציר 1, מתועדות בסעיפים 11.4–11.6.

9. תשתית הנתונים: קיים מול חסר

קיים: 545 חוקים שעברו קריאה שלישית (346 ממשלתיים / 189 פרטיים / 10 ועדה), תקצירים רשמיים (542), תאריכי קריאות, יוזמים (1,339 קישורים), סיעות עם גוש ותאריכי חברות, משרדים אחראים וסיווגי כנסת רשמיים (1,466 תגיות). כל אלה מבוססים על המקורות הרשמיים המפורטים בסעיף 12.

הצבעות שמיות — קיימות. ההצבעות של הכנסת ה-25 נלקחו מ-API ההצבעות הרשמי של אתר הכנסת, המפורט בסעיף 12. 545 מתוך 566 החוקים מקושרים להצבעת קריאה שלישית; ל-534 מהם יש קולות ברמת חבר הכנסת. אלה הבסיס לערוץ תמיכה (supports) בסעיף 11.

חסר ונדרש:

1. מספר ישיבות ועדה לחוק (עבור מ-1) — זמין במאגרי המידע הרשמיים של הכנסת, כהעשרה נקודתית.
2. הצעות חוק שלא עברו — שיפור עתידי לפרופיל האופוזיציה (חושף כוונות); לא חוסם את השלב הנוכחי.

10. יומן הנחות והחלטות

11. שני ערוצי מדידה: קידום (promotes) ותמיכה (supports)

מפת העמדות מציגה שני ערוצי ראיות נפרדים ומתויגים, שכל אחד עונה על שאלה אחרת.

שני הערוצים נשמרים בנפרד ומתויגים, ואף שדה מפורסם אינו ממזג ביניהם. מיזוגם היה מטשטש עמדה עם בולטות (salience) — אותה הבחנה של MARPOR שהמתודולוגיה כבר מצטטת (סעיף 3.2). הגשת הצעת חוק היא אות חזק יותר לסדר-יום מהצבעה בעדה, וכפי שהראה ניתוח הצירים (11.4): החתימה על הצעה חושפת אג'נדה; ההצבעה חושפת בעיקר משמעת קואליציונית. לכן ערוץ התמיכה הוא הכותרת (מה המפלגה עשתה בפועל בכל הצבעה), וערוץ הקידום ניצב לצדו (מה היא בחרה להעלות על סדר היום).

מדוע ערוץ התמיכה גם מסיר הטיה. ניקוד לפי חתימה בלבד עוקב אחר חברות בקואליציה — רק מפלגות קואליציה מעבירות חקיקה. הרשת מפלגה × ציר מלאה ב-39 מתוך 78 תאים (50%) בערוץ הקידום, ולרע"ם 0 מתוך 6. כמעט לכל חוק מקודד יש הצבעת קריאה שלישית מקושרת, ולכן ניקוד לפי הצבעה מעלה את ההשוואתיות ל-78 מתוך 78 תאים ומסיר את הטיית הקואליציה. דוגמה: חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13) (2196420), מקודד דת ומדינה, עבר 48–43 ביוזמת יהדות התורה ושס, ולכן בערוץ הקידום מקבלים ציון רק השניים. אך יש עתיד הצביעה 1 בעד / 20 נגד ובערוץ הקידום אין לה עמדה כלל — ערוץ התמיכה נותן לה בדיוק את העמדה הזו.

11.1 ניקוד ערוץ התמיכה

לכל מפלגה P בציר a, על כל חוק L המקודד ל-a שיש לו הצבעת קריאה שלישית ונתון הצבעה מפלגתי עבור P:

stance(P,L) = (n_for − n_against) / (n_for + n_against)      ∈ [-1,+1]   (נשמר)
dir(L,a)    ∈ {-2,-1.5,-1,+1,+1.5,+2}                        עוצמה מסומנת, מהקודבוק
score_a(P)  = 50 × Σ(w · stance · dir) / Σ(w)                ∈ [-100,+100]

מדוע × 50 ולא × 100. הנרמול הוא × 50 (ולא × 100) משום ש-dir מגיע עד ±2: מפלגה שהצביעה פה-אחד בעד חוק שקודד dir=+2 נותנת stance·dir = +2, וכפל ב-50 ממצה בדיוק את הקצה +100. שימוש ב-× 100 היה גולש מהטווח — נבדק בפועל והפיק +180 ו-‎-170. כך × 50 הוא הנרמול שמחזיק כל ציון בתוך ±100 על פני כל טווח ה-dir.

מוסכמות:

• חוקים שעברו פה אחד נכללים. NOMINATE משליך אותם, משום שהוא חייב לאמוד את הכיוון מתוך ההצבעות עצמן, וחוק פה-אחד אינו נושא מידע כיווני. כאן dir מגיע מהקודבוק ולא מההצבעה, ולכן מפלגה שהצביעה בעד חוק +2 היא ראיה אמיתית גם כשכולם הסכימו. מדווחים גם n וגם n_contested.
• הימנעות והיעדרות אינן נושאות עמדה. stance משתמש רק בעד/נגד; מפלגה בלי שורה אינה תורמת דבר, והיעדרות מדווחת בנפרד כהשתתפות ולעולם לא כעמדה 0. מפלגה שלא היתה קיימת בתאריך ההצבעה (למשל הימין הממלכתי לפני 13.3.2024) מוחרגת מאותו חוק ולא מנוקדת ניטרלית.
• הצבעות מפולגות מטופלות דרך stance (20 בעד / 1 נגד ‎→ +0.91).
• סף ראיה מינימלי: אותו כלל n_eff = wsum²/Σw² הקיים, ותא מתחת לסף מסומן כבעל ודאות נמוכה.
• סולם: ‎-100..+100, זהה לערוץ הקידום, כך ששני הערוצים מוצגים על אותו סרגל.

11.2 מהי הצבעה שנויה במחלוקת

הצבעה שנויה במחלוקת = הצד הקטן ≥ 2.5% מהמצביעים. חוק שעבר 48–43 שנוי במחלוקת; חוק שעבר 118–2 (1.67%) אינו. ההגדרה משמשת את הדיאגנוסטיקה המבנית (11.5) ואת ספירת n_contested שמוצגת לצד n, כך שקורא יכול לראות כמה מהראיות של תא הן אמיתית מפולגות ולא קונצנזואליות. בקורפוס הקריאה השלישית 180 מתוך 534 ההצבעות שנויות במחלוקת בהגדרה הזו.

11.3 ערוץ הקידום והצעות החוק המקודדות

ערוץ הקידום מנקד לפי חתימה, ומוסיף מעליה ראיות ממושקלות-כלפי-מטה מהצעות חוק פרטיות מקודדות. הבסיס המחקרי: Cavari, Rosenthal ו-Shpaizman מראים כי הצעות חוק פרטיות שנכנסו להליך החקיקה משמשות אות לסדר יום ולעמדת מדיניות גם כשלא הפכו לחוק (Reevaluating the policy success of private members bills, *Research & Politics*). בהתאם, ההצעות משמשות אות לעמדה — לא תוצאה חקיקתית.

הזכאות מוגבלת להצעות פרטיות שלא התקבלו; חוק שהתקבל מופיע פעם אחת כחוק בלבד. לכל הצעה נבחר השלב המתקדם ביותר שאומת, עם מקדם שלב: הכנה לקריאה ראשונה ×0.25, הונחה לקריאה ראשונה ×0.40, לאחר קריאה ראשונה ×0.50. תאריך השלב מבוסס על תיעוד המליאה הרשמי. הגשות חוזרות מאוגדות כך שרעיון יחיד אינו נספר פעמיים.

שלושת מדדי האיכות הנורמטיביים (מ-1 עד מ-3, סעיף 5.2) אינם כוללים הצעות חוק בשום ערוץ ונשארים מבוססי חוקים שהתקבלו בלבד; ההצעות משנות רק את צירי העמדה התיאוריים.

קידוד עיוור, כפול ובורר, חוצה-ספק. הרלוונטיות של כל הצעה לכל ציר מנותבת עיוורת (routing) לפני קידוד הכיוון — בלי שם יוזם, סיעה או גוש (פ-3). כל צמד הצעה-ציר מקודד עצמאית בידי שני מקודדים; מקודד B מקבל את אותו קודבוק בסדר קטבים הפוך (כיוונו מוכפל ב-‎-1 בנרמול, פ-4). אי-התאמה עוברת למקודד-בורר שלישי (C); אם C אינו תואם אף אחד, הצמד מסומן disputed ומוחרג מכל ציון, אך פלטי המקודדים נשמרים כרישום. הקידוד חוצה-ספק: A לקסיקלי, B הוא Codex/GPT, C הוא Claude.

יתירות מופחתת מדווחת בגלוי. 24 הצעות קודדו במסלול של שני מקודדים בלבד, ולא בקידוד תלת-מקודדי מלא. כל צמד שקודד בפחות משלושה מקודדים מדווח ככזה, ולעולם אינו מוצג כאילו עבר בוררות מלאה.

קישור הצעה להצבעת דחייה. ערוץ התמיכה מורחב גם להצעות: הצעה מקודדת מותאמת להצבעת המליאה שלה על שם מנורמל ב-Jaccard ≥ 0.6, וממנה נגזרת עמדת המפלגה בדיוק כמו לחוק שהתקבל. התאמות דו-משמעיות (שני מועמדים שווים) נדחות עם נימוק רשום ולעולם לא מנוחשות — כלל אי-הוודאות גובר על כל יעד התאמה. Decision = "לדחות את ההצעה" מתעד את התוצאה, אך חברי-הכנסת מצביעים על ההצעה עצמה (is_accepted=0), ולכן stance = +1 פירושו שהמפלגה תמכה בהצעה שנדחתה — מוסכמת סימן זו מעוגנת במבחן כדי שהיפוכה לא יהפוך בשקט כל ציון נגזר-הצעה. ראיות הצעה שומרות את המשקל-כלפי-מטה שלהן ולעולם אינן מוצגות כאילו ההצעה עברה.

11.4 מיצוי הצירים מול הדאטה

מערך הצירים נבחן מול ההצבעות בפועל, על 124 חוקים שנויים במחלוקת (הצד הקטן ≥ 2.5%) עם ≥8 מפלגות מצביעות. וקטור-השסע של חוק הוא ה-stance של כל מפלגה; דמיון הוא cosine מעל המפלגות שהצביעו על שני החוקים בלבד.

ממצא 1 — קוהרנטיות. קו-הבסיס (זוגות חוקים אקראיים) הוא 0.810: כל שני חוקים שנויים במחלוקת כבר מפלגים את הבית כ-81% זהה, משום ששסע קואליציה-אופוזיציה שולט בכול. בסף ≥7 מפלגות-משותפות, רק a3 (0.932), a4 (0.916) ו-a5 (0.867) קוהרנטיים מעל הבסיס; a6 (0.820) על הבסיס. a1 ו-a2 אינם ניתנים להערכה — ל-a2 רק 3 זוגות שמישים ול-a1 אפס, כך שהקוהרנטיות שלהם אינה ניתנת לשיפוט (a2 אינו "לא-קוהרנטי", פשוט לא-מדיד). a3↔a4 = 0.90 ו-a5↔a6 = 0.89 — קרובים התנהגותית.

ממצא 1ב — מדוע ל-a1/a2 אין ראיה שנויה במחלוקת. חקיקת רווחה וכלכלה שמגיעה לחקיקה היא ברובה קונצנזואלית: a2 86% פה-אחד (24 מתוך 28), a1 80% (16 מתוך 20), מול a6 7% בלבד. איש אינו מצביע נגד משפחות שכולות או נכי צה"ל. זה — לא עיצוב הקטגוריה — מסביר את הציונים השטוחים של a2.

ממצא 2 — קיימים רק שני שסעים. k-medoids על 124 החוקים מוצא: קואליציה מול אופוזיציה (97 חוקים, 78%) ומפלגות יהודיות מול ערביות (27, 22%). הצירים התיאוריים מפוזרים על פני שניהם — אותו נושא מפלג את הבית בשתי דרכים; נושאים שונים מפלגים אותו זהה.

ממצא 3 — אילו צירים באמת מבדילים. לכל ציר נמדדים ה-SD בתוך הקואליציה, בתוך האופוזיציה, והפער בין הגושים:

הטבלה מחושבת מחדש מן הנתונים המקודדים — היא צילום של מספר נגזר, לעולם לא מקורו. כל מפלגה קואליציונית מנקדת ≈ +73 ב-a3 וכל מפלגה אופוזיציונית ≈ ‎-68: זו חברות בקואליציה עוטה תווית-נושא. לעומת זאת ישראל ביתנו מנקדת +66/+76 ב-a5/a6 בעוד שותפותיה-לגוש רע"ם וחד"ש-תע"ל יושבות על ‎-46/-72 ו-‎-45/-73 — אידיאולוגיה אמיתית מהשסע השני.

תווית a1 אינה ממצא יציב. לאורך הריצה a1 התהפכה שלוש פעמים ככל שהקורפוס גדל (bloc_proxy בחוקים פרטיים בלבד → discriminates באיחוד עם חוקי ממשלה → bloc_proxy בהוספת הצעות מקודדות), ומעולם לא בהרבה. המרווח הנוכחי הוא 19.8 מול סף 19.4 — כ-2%, בתוך התזוזה שכל קידוד נוסף היה גורם. אין לצטט את תווית a1 כמבוססת — לא במסמך זה, לא באתר ולא בניתוח נגזר; יש לדווח אותה כפי שנמדדה וכשברירית. לעומת זאת a2 רחוקה מהגבול (2.2 מול 5.0), ו-no_signal שלה הוא הממצא היציב, לא זה של a1. הראיה מהצעות שהיתה אמורה לתת ל-a1/a2 מחלוקת אמיתית בתוך-גוש לא עשתה זאת: אפס מתוך 62 צמדי ההצעות שהותאמו נחתו על הצבעת דחייה (0 מתוך 3,641 הזמינות). הצעה נכנסת לקוהורט רק בהגיעה לשלב, ושלב דורש תאריך כניסה שהחלון מקשר אליו +0/+1 יום, ולכן רק הצבעות קידום נגישות — וכולן מפלגות כמעט מושלם לפי גוש (אופוזיציה +0.93…+0.99, קואליציה ‎-0.94…-0.99). לכן גדל הפער בין-הגושי של a1 ולא הפיזור בתוך-הגוש — וזה המנגנון שמאחורי ההיפוך.

11.5 תוויות ההבחנה (discrimination labels)

הצירים התיאוריים נשמרים — בוחר רוצה "איפה המפלגה שלי עומדת ברווחה", לא "ממד 2". אבל כל ציון מבוסס-הצבעה מפרסם תווית הבחנה הנגזרת מממצא 3, עם W = max(SD קואליציה, SD אופוזיציה) ו-B = פער בין גושים:

שתי ההשוואות הן יחסים על אותו סרגל ‎-100..+100, כך שהכלל נטול סף-גודל משלו וכל שורה בטבלת ממצא 3 משוחזרת תחתיו. התווית נגזרת מהנתונים, לעולם לא מוקצית ביד, כך שהיא מתעדכנת ככל שהראיות מצטברות. no_signal הוא דגל, לא מחיקה: התא נשמר להמשך ביקורת ואינו מוצג כעמדה. מגבלה רשומה: ציר עם פיזור-פנימי גדול ופער-גושי אפסי היה מסומן no_signal אף שהוא מפריד מפלגות בתוך גוש — אך אף ציר אינו קרוב לצורה זו (יחס B/W הקטן ביותר הוא 2.2/5.0 של a2), והחלופה היא סף מוחלט שהמסמך אינו קובע. אם ציר כזה יופיע, הכלל יידרש לעדכון; אסור שיכויל מראש לכיוון תשובה רצויה.

11.6 ולידציה מבנית — דיאגנוסטיקה, לא שער

ציוני הצירים הם מה שאנחנו משפרים, ולכן הבדיקה המבנית מדווחת איכות ראיה במקום להטביע חותמת "validated":

• הצבעה שנויה במחלוקת = הצד הקטן ≥ 2.5% ‎→ 180 מתוך 534.
• דורש ≥20 הצבעות שנויות במחלוקת ליחידה; 13 מתוך 14 סיעות עומדות בכך (ח"כ עידן רול ב-8 מוחרג ומצוין בשם).
• שער ה-80% נוכחות הוסר — הוא מדד נוכחות ח"כ ולא איכות דאטה, ואינו בר-השגה (47% נאיבי). הנוכחות מדווחת.
• אמידה על ח"כים בודדים, דיווח ברמת מפלגה. 148 ח"כים נותנים 13.69 תצפיות לפרמטר; עמדת מפלגה = ממוצע קואורדינטות חבריה.

האמידה מתכנסת. בניגוד לנוסח קודם, אמידת נקודת-האידיאל (ideal-point) מתכנסת — הבעיה תוקנה בריצה זו, והדיאגנוסטיקה המבנית (כיסוי לכל ציר, קורלציה עם רווח סמך, יציבות בין המפרט האגרגטיבי לפר-ח"כ) זמינה. יש לשמור על ההבחנה: הדיאגנוסטיקה המבנית אינה משפיעה על ציוני התמיכה, שהם ממוצעים משוקללים ואינם דורשים אמידה כלל — אסור לערבב בין השניים בדיווח.

11.7 עבודת קידוד שנותרה

a7 (סביבה) הוסרה ממערך הצירים משום שיש לה אפס פריטים מקודדים בכל הקורפוס — אף ערוץ אינו יכול לאכלס אותה ואף מפלגה אינה ברת-השוואה עליה (סעיף 5.1 מתעד את המנגנון: ההסרה ברמת מערך הצירים בלבד, קובצי הקידוד הגולמיים משמרים את קידודי a7 כרישום). מערך הצירים הוא a1–a6, והמכנה 6 צירים × 13 מפלגות = 78 תאים.

a2 אינה מפוצלת ואינה מקודדת מחדש. נבדק: הקטגוריה תקינה. הציונים השטוחים שלה נובעים מהאופי הקונצנזואלי של חקיקת רווחה שהתקבלה (ממצא 1ב), שאף חלוקה מחדש אינה יכולה לשנות. מחלוקת רווחה אמיתית חיה בהצעות פרטיות שנדחו — אך כפי שנרשם ב-11.4, החלון הנוכחי מגיע רק להצבעות קידום, לא לדחייה, ולכן הראיה שהיתה מעמיקה את a1/a2 נותרה עבודה פתוחה, לא תוצאה. הראיה של a2 היא 8 הצעות, אחת בלבד שנויה במחלוקת, ולכן פיזור 0.25 בתוך-האופוזיציה הוא מרמז, לא מבוסס — סיבה לקודד עוד הצעות לפני מסקנות על עמדות רווחה, לא סיבה לטפל במספרי a2 הנוכחיים כמשמעותיים.

11.8 איך לקרוא את מספרי הציון ואת כרטיסי העדות

הסעיף הזה הוא היעד של הקישור "איך חושב הציון?" בחלונית העדויות בעמוד העמדות.

הציון עצמו. ציון מפלגה בציר הוא ממוצע משוקלל של תרומות העדויות, מנורמל ל-±100: 50 × Σ(משקל × כיוון־תרומה) / Σ(משקל). הציון אינו מודד עוצמה של עמדה אלא עקביות: ‎+50 פירושו שכל העדויות מושכות לאותו קוטב בעוצמת קידוד בינונית, לא שהמפלגה "חצי קיצונית".

כיוון התרומה של עדות בודדת. בערוץ הקידום ("מה הגישו") כיוון התרומה הוא dir — הכיוון שאליו הקודבוק סיווג את היוזמה, שכן עצם ההגשה היא המעשה. בערוץ התמיכה ("איך הצביעו") כיוון התרומה הוא stance × dir: הצבעה נגד חוק שקודד לקוטב אחד מושכת את המפלגה לקוטב ההפוך. לכן כרטיס עדות מציג את הקוטב שאליו העדות מושכת בפועל, ולא את הקוטב שאליו החוק קודד — בערוץ התמיכה השניים נבדלים ב-349 מתוך 2,010 העדויות.

עד כמה כל פריט נוטה — ומדוע הוא אינו מוצג בכרטיס. לצד הכיוון, הקודבוק מדרג גם עד כמה הפריט נוטה לאותו קוטב, בשלוש רמות בלבד: 1 (נטייה קלה), 1.5 (בינונית) ו-2 (ברורה). הדירוג הזה נכנס לחישוב — הוא הגורם dir בנוסחה למעלה, ולכן חוק שקודד 2 תורם לציון פי שניים מחוק שקודד 1 באותו משקל. הוא אינו מוצג על כרטיס העדות: זהו סולם סדר (ordinal) בן שלוש דרגות שיושב על הדרגה הנמוכה ב-1,797 מתוך 2,297 העדויות, כך שהצגתו ככיתוב על כל כרטיס הייתה מוסרת כמעט אפס מידע ובד בבד נקראת כמדידה רציפה שאיננה. הדירוג אינו קשור לגודל הרוב בהצבעה — זו מידה של מה שכתוב בחוק, לא של מי תמך בו.

המספרים שמתחת לציון:

ודאות נמוכה. תא מסומן כבעל ודאות נמוכה כאשר n_eff יורד מתחת לסף הראיה המינימלי (סעיף 11.1) — כלומר מעט עדויות, או שרובן נושאות משקל נמוך. הציון עדיין מוצג, אך אין להתייחס אליו כאל מדידה יציבה.

מה יש בכל כרטיס עדות:

בערוץ הקידום אין נתוני הצבעה: הראיה היא עצם היוזמה, ולכן כרטיסי הערוץ הזה מציגים את פרטי היוזמה במקום את מניין ההצבעה.

12. היקף פעילות מתועדת (מדד תיאורי)

מה המדד מודד. כמה פעילות פרלמנטרית מתועדת נרשמה לחבר או לחברת הכנסת במאגר הזה. זהו מדד תיאורי של היקף, ותו לא.

מה המדד אינו מודד. המדד אינו מודד איכות חקיקה, אינו מודד אפקטיביות, אינו מודד חריצות ואינו מודד עמדה פוליטית. חבר כנסת שהגיש הצעות רבות אינו "טוב יותר" מחבר שהגיש מעטות: היקף הגשה מושפע מתפקיד, מהזדמנות ומאסטרטגיה. הצבעות במליאה משקפות במידה רבה משמעת סיעתית ולא בהכרח עמדה אישית.

12.1 שלושת המרכיבים

כל מרכיב מוצג בנפרד, עם הספירה הפשוטה שלו. אין באתר מספר מסכם אחד.

כל הנתונים מגיעים מהפרסומים הרשמיים של הכנסת. אין כאן דירוג, הערכה או פרשנות של גורם חיצוני — רק ספירה של מה שתועד.

מדוע "ביחס לאורך הכהונה". מי שכיהן שנה אחת יגיש בהכרח פחות ממי שכיהן שלוש שנים. השוואה של מספרים גולמיים הייתה מודדת בעיקר מי נכנס לכנסת מוקדם יותר, ולכן כל מרכיב מחושב ביחס למספר חודשי הכהונה. חודשי הכהונה נספרים לפי תקופות השירות בפועל — מי שעזב את הכנסת וחזר אליה נמדד רק על התקופות שבהן כיהן. במרכיבי היוזמה והקידום מנוכות גם תקופות כהונה כשר, שבהן חבר הכנסת אינו מגיש הצעות חוק פרטיות.

חוק שהוביל/ה נספר פעמיים. במרכיב הקידום, הצעה שהפכה לחוק וחבר הכנסת רשום בה כיוזם הראשי נספרת במשקל כפול — הובלת חוק עד סופו היא הישג גדול יותר מהגשה בלבד. המספר המוצג לקורא נשאר הספירה הפשוטה.

מה נחשב "הצבעה". כל הצבעה שמית שהתקיימה במליאת הכנסת ה־25, מכל סוג — לא רק הצבעות על חוקים. המונה הוא ההצבעות שבהן חבר הכנסת הצביע בפועל (בעד, נגד או נמנע); המכנה הוא כלל ההצבעות השמיות שהתקיימו בתקופת כהונתו/ה, כולל אלה שנעדר/ה מהן. זו אינה נוכחות פיזית במשכן: חבר כנסת יכול לשבת בוועדות כל היום ולא להופיע במדד הזה. הצבעות שנערכו בהרמת יד אינן נכללות — אין בהן רישום שמי, ולכן הן חסרות אצל כולם באותה מידה.

12.2 חמש דרגות, לא ציון

כל מרכיב מושווה לשאר חברי הכנסת ה־25 ומתורגם לאחת מחמש דרגות:

מועטה מאוד · מועטה · בינונית · גבוהה · גבוהה מאוד

הדרגה נקבעת לפי המיקום היחסי בכנסת: החמישית התחתונה מקבלת "מועטה מאוד", החמישית העליונה "גבוהה מאוד", וכן הלאה. הדרגה הכוללת היא הממוצע של המרכיבים שניתן היה לחשב.

מדוע דרגות ולא מספר מדויק. שלוש סיבות. ראשית, דיוק מדומה: הפרש קטן בין שני חברי כנסת הוא רעש, לא הבדל אמיתי. שנית, מספר מדויק נראה מדעי יותר משהוא — הוא מזמין להשוות מקום 61 למקום 63 כאילו זה אומר משהו. שלישית, דירוג ממוספר של פוליטיקאים בשמם מזמין שימוש לרעה במחלוקת שהנתונים אינם יכולים להכריע. חמש דרגות רחבות אומרות בדיוק את מה שהנתונים תומכים בו, ולא יותר.

12.3 מתי המדד לא מוצג — וכללי ההוגנות

יש מצבים שבהם השוואה פשוט אינה הוגנת. בכל אחד מהם מוצג הסבר במקום דרגה:

• שרים. שר בממשלה אינו מגיש הצעות חוק פרטיות — זה פשוט לא התפקיד. לדרג שר על "יוזמה" היה מודד תפקיד אחר כחוסר פעילות. לכן תקופות כהונה כשר אינן נספרות במרכיבי היוזמה והקידום. מי שכיהן כשר לאורך כל התקופה — או שנותרו לו פחות מחצי שנה של כהונה רגילה — מקבל "לא רלוונטי בתפקיד שר/ה" במקום דרגה ואינו משפיע על דרגות אחרים; מי שחזר מהממשלה אל המליאה נמדד על חודשי כהונתו כחבר כנסת מן המניין. נוכחות בהצבעות כן מוצגת — שם ההשוואה הוגנת. סגני שרים אינם נכללים בהחרגה הזו: סגן שר שומר על מושבו בכנסת ורשאי להגיש הצעות חוק פרטיות, ולכן הוא נמדד ככל חבר כנסת אחר.
• יושב ראש הכנסת. על פי הנוהג, יו"ר הכנסת נמנע מהצבעה ומצביע רק כדי להכריע תיקו. מדד נוכחות היה מציג אותו כמי שכמעט אינו מצביע — נכון עובדתית, ומטעה לחלוטין. לכן מוצגת הערת תפקיד במקום המרכיב הזה.
• כהונה קצרה. מי שכיהן פחות מחצי שנה — למשל בעקבות החוק הנורווגי או כניסה מאוחרת — מקבל "כהונה קצרה — הנתונים חלקיים". כשמחלקים מספר קטן בפרק זמן קצר, התוצאה קופצנית מדי מכדי לומר עליה משהו. הספירות עצמן עדיין מוצגות.
• כשאין נתוני הצבעות. אם נתוני ההצבעות אינם טעונים, מרכיב הנוכחות נעדר והדרגה מחושבת משני המרכיבים הנותרים.

12.4 שקיפות החישוב

המדד מחושב פעם אחת, בעת בניית מסד הנתונים, מתוך אותם נתונים רשמיים שכל שאר האתר מבוסס עליהם — הוא אינו קובץ נפרד שמישהו ערך ידנית. חשבון הדרגות מרוכז במקום אחד בקוד, עם בדיקות אוטומטיות משלו, וכל מספר שמוצג ניתן לגזירה חזרה מהנתונים הגולמיים.

13. מקורות

מתודולוגיה — סקרי מומחים:

[S1] Zur, R. & Bakker, R. (2025). "The Israeli parties' positions in comparative perspective". *Party Politics* 31(2) — DOI · PDF פתוח

[S2] CHES-Israel 2021/2022 — dataset, codebook ושאלון — chesdata.eu/chesisrael (הממדים המלאים אומתו מול ה-codebook הרשמי)

[S3] Jolly, S. et al. (2022). "Chapel Hill Expert Survey trend file, 1999–2019". *Electoral Studies* 75 — ScienceDirect

מתודולוגיה — ניתוח מצעים:

[S5] Manifesto Project (MARPOR) — primer מתודולוגי · על מדד RILE

[S6] ביקורת על שימוש בנתוני CMP/RILE — "What to Do (and Not to Do) with the Comparative Manifestos Project Data"

מתודולוגיה — VAAs וניתוח הצבעות:

[S7] Pianzola, J. (2014). "Selection biases in Voting Advice Application research". *Electoral Studies* — ScienceDirect

[S8] על סיכוני בחירת היגדים ב-VAAs — Frontiers in Political Science (2024) · Garzia & Marschall, סקירת מחקר

[S9] Holleman et al. "Positive vs. Negative: The Impact of Question Polarity in Voting Advice Applications" — PMC

[S10] DW-NOMINATE ומגבלות ניתוח הצבעות — Carroll et al., Measuring Bias and Uncertainty in DW-NOMINATE · In Defense of DW-NOMINATE, *SAPD*

ההקשר הישראלי:

[S11] על ממדי הפוליטיקה הישראלית (שסע הסכסוך כראשי; דת וכלכלה כמשניים) — *Public Opinion Quarterly* 89(2), 2025

[S12] Arian, A. & Shamir, M. "Candidates, Parties and Blocs: Israel in the 1990s" — PDF

[S13] IDI, "The Limits of Party and Coalition Discipline" — en.idi.org.il

[S14] דוגמאות VAA ישראליים (prior art): מצפן הבחירות N12/mako · שאלון וואלה

[S15] המכון הישראלי לדמוקרטיה — מחקרי חקיקה וכנסת (איכות חקיקה, חקיקת בזק, כנסת מול ממשלה) — idi.org.il/tags/1670

נתונים:

[S16] Knesset OData — עמוד מאגרי המידע הרשמי · ParliamentInfo.svc · Votes.svc (שניהם אומתו זמינים ב-21.7.2026)

[S17] Open Knesset / הסדנא לידע ציבורי (fallback בלבד, לפי מדיניות הפרויקט) — oknesset.org

*הערת אמינות: תוצאות חיפוש תווכו על ידי מנוע חיפוש; הטענות המרכזיות (ממדי CHES-Israel ומספרי החקיקה) אומתו ישירות מול מסמכי המקור. טענות שנשענות על תקצירי חיפוש בלבד נוסחו בזהירות מתאימה.*